הכחול הקרואטי

שתי משלחות יצאו לסקור את אתרי הצלילה של "הפנינה האדריאטית", שרק לפני כמה שנים נודעה כאזור מוכה קרבות. והפתעה. קרואטיה, עם קו החוף שלה, יותר מאלף אייה, ספינותיה הטבועות, מימיה הצלולים ומזג האוויר הרגוע, התגלתה כמקום לא יקר, שקט (לפעמים שקט מדי), המגלה חיבה יתרה לתיירי הצלילה

מאת יוסי אשכנזי ונחום דוניצה, קרואטיה
צילומים: דוד פילוסוף

מקומות אקזוטיים כזנזיבר, המלדיביים, איי פלאו, או סיישל, טומנים בחובם הבטחה לביקור בגני עדן עלי אדמות, קל וחומר כאשר המדובר בהרפתקאות צלילה. אלא שלעתים אנו עלולים להחטיא ולפסוח על נקודות חן ימיות השוכנות ממש על מפתן ביתנו, או לפחות במרחק של כמה שעות טיסה. כאלו שאולי לא מקשטות כל שני וחמישי את דפי השער של מגזיני הצלילה, אך בהחלט יכולות לספק הנאות תת-ימיות שכבודן במקומן מונח, ובמובנים מסויימים אינן נופלות מהאתרים הקלאסיים. וכזו היא קרואטיה.
המחשבה הראשונה שמעורר השם "קרואטיה", קשורה במלחמה. ואכן, עד שנת 1995 התנהלה בה מלחמת עצמאות אשר במסגרתה פורקה למעשה הפדרציה היוגוסלבית לחמש מדינות עצמאיות: סלובניה, מקדוניה, בוסניה, סרביה, וקרואטיה. חבל ארץ נוסף, מונטנגרו, קשור עדיין לסרביה, אך עומד לפרוש ממנה.
צל המלחמה עדיין מעיב על מדינה זו ובשל כך קרואטיה טרם שבה למקומה המכובד במפת התיירות העולמית - מקום שהיה שמור בעבורה בשנות ה-80. "הפנינה האדריאטית", "ממלכת הים האדריאטי" ואפילו "גן העדן של הים התיכון", הם רק חלק מהתארים הנקשרים לשמה בספרי התיירות מהתקופה שלפני המלחמה, כאשר מדי שנה ביקרו בה כעשרה מיליון תיירים.
עם זאת, המאורעות שהתחוללו בין השנים 1989-95 התרחשו בכמה מוקדים עיקריים ולא פגעו בכל שטחה של הארץ. שרידי המלחמה אינם ניכרים ברצועת החוף כלל וכלל (למעט העיר דוברובניק) ורק כאשר מעמיקים מזרחה עלולים להיתקל בבתים מנוקבים.
החיים כנראה חזקים מהכל וקרואטיה זוכה לעדנה מחודשת. הדבר בא בעיקר לידי ביטוי בשובם אט אט של הנופשים אל חופיה הבתוליים ובשגשוגה המחודש של תעשיית התיירות.
לכן היה זה אך טבעי לבחור בקרואטיה כמועמדת לשתי גיחות נפרדות. האחת, הוגדרה על ידי נוסעיה כ"מסע המשפחתי השנתי לחו"ל" והשניה התבצעה במסגרת משלחת מגזין "ים". שתי הנסיעות התבצעו במהלך חודש אוקטובר, כאשר הראשונה, בגלל אופיה המשפחתי כיסתה שטח גדול בהרבה, נמשכה כמה שבועות ושילבה מיזוג של טיול בערים בעלות היסטוריה מרשימה ובנייה עתיקה שנשתמרה ברובה, נופים עוצרי נשימה, איים וכמובן צלילות. הנסיעה השניה, אשר הוגבלה לשבוע אחד, הוגדרה מראש כ"טיול צלילה", והתרכזה סביב האי קורצ'ולה.

משלחת I - המשפחתית
אל קרואטיה נכנסה 'המשלחת המשפחתית' מצפון, בחצי האי Istria, לאחר שירדה אליה מסלובניה בה טיילנו כשבוע.
תחילת המסלול בעיר Rovinj הנמצאת במרכז החוף המערבי של חצי האי היפהפה הזה. תבנית הנוף נשלטת על ידי גבעות ירוקות המכוסות בכרמי יין ומשתלבות עם כחול הים כבתמונה מרהיבה. התחושה החזקה ביותר שליוותה אותנו, עם כניסתנו לעיר בשעת בין ערביים מאוחרת, היתה כי הגענו לאחת מערי האגדות בנוסח אלף לילה ולילה.
Rovinj, עיר בתבנית דלמטית טיפוסית, קיבלה את פנינו, בחושך היורד, בחומות וצריחי כנסיות מוארים. המיזוג של עיר נמל ים תיכונית בנויית אבן וחומה, שוק תוסס וצבעוני עם רציפי סירות הדייג, מסעדות, בתי קפה ושאון הסוחרים, מבטיח חוויה ציורית.
קל מאד לשכור בעיר חדרים (בכל מקום מתנוססים שלטים ועליהם רשום SOBE), גם באופן עצמאי וגם בעזרת סוכנויות תיירים שנתגלו כאמינות. אחת מעובדות הדלפק בסוכנות אליה נכנסנו הסבירה לנו, כי Rovinj ידועה בנטייתה לקשור את הבאים בשעריה בתאווה בלתי מוסברת לבוא ולבקר בה שוב, גם בהפרש של שנים אחר כך.
אור הבוקר שלמחרת חשף עיר שטופת שמש, בה מרכז החיים הוא נמל הדייג. המולה רבה קידמה את פנינו בכניסה אל השוק הממוקם בפאתי הנמל. דוכני מזון מהיר תוצרת בית כגון בורקסים (BUREK), מוצרי חלב ומיני מאפה, דוכני ירקות ופירות בצד מזכרות לתיירים, פרטי ביגוד ואף מוצרי חשמל בקופסאות קרטון. הנמל בנוי כחצי סהר היוצר מפרץ מלאכותי עשוי אבן, כאשר לאורך המזח המתעגל עוגנות סירות תיירים המציעות שיט בן כמה שעות לאיים הפזורים בשטחה הימי של העיר, בצמוד לסירות דייג עמוסות רשתות. במרחק מטרים ספורים מהמזחים מתחילה נחלתם של בתי הקפה והמסעדות, המציעים מאכלי ים מגוונים בצד מאפים וקפה בניחוח איטלקי. סמטאות האבן של העיר מזמינות אתכם לשוטט בין מבנים מעוצבים וכנסיות מקומיות, כאשר המרכזית שבהן היא קתדרלת St Euphemia הנראית עד למחוץ לעיר.
בית הקפה של ולנטינו הממוקם באחת העליות הנמתחות מהנמל אל לב העיר העתיקה, ברחוב סנטה קרוס 28, בנוי ממש על המים ומשמש כתחנת תצפית מצוינת לעבר השמש השוקעת והסירות השבות מהים הפתוח לקראת הדמדומים.
בעוד כמות האטרקציות היבשתיות של עיר זו מרשימה ביותר, הרי שגם לאתרי הצלילה בסביבתה שמור מקום מכובד. מול חופיה קיימת שורת איים קטנים - מקור לא מבוטל לאתרי צלילה, אולם גולת הכותרת היא אניית הקיטור Baron Gautsch הנמצאת בעומק 40 מטר. הים של Rovinj נקי, צלול ומצוין לפעילות תת-ימית.
בעיר כמה מרכזי צלילה ושלטי ההכוונה אליהם מקדמים בברכה את הבאים כבר בשעריה של Rovinj.
הגדול שבהם הוא Scuba Rovinj הממוקם בחופה הצפוני של העיר במעין מפרצון טבעי. המועדון נמצא בבית אבן גדול ומוקף בדשא עד לשפת המים. מזח קטן מוביל אל שתי סירות היוצאות לצלילות בדרך פעמיים ביום בשעות תשע בבוקר ואחת בצהריים. הצלילות לאניות הטרופות (ויש מול חופי העיר לא פחות משש ספינות טבועות המהוות אתרים מרשימים) מותנות במזג אוויר שקט, כיוון שהמדובר בצלילות בים פתוח, אם יש רוח, מציע המועדון צלילות רדודות אל כמה איים קטנים במרחק קרוב.
רמת הציוד המושכר במועדון גבוהה וניתן לקבל שירותי דחיסת תערובות נייטרוקס ולהשתתף בקורסים מטעם התאחדות הצלילה הטכנית ANDI. המרכז מוציא לפועל גם קורסים רגילים ברמות שונות, בעיקר של PADI ו- NAUI.
ספינת הקיטור Baron Gautsch היא אחד מאתרי הצלילה המועדפים של Rovinj. כמו חלק ניכר מכלי השיט בצי הסוחר של האימפריה האוסטרו-הונגרית, עשתה הספינה דרכה, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, אל החלק הצפוני של הים האדריאטי, לעיר טריאסט שבאיטליה. בשל טעות גורלית בניווט, נכנסה הספינה לשדה מוקשים ימי של הצי האוסטרי עצמו ונפגעה ממוקש תת מימי שגרם לטביעתה ולאבדן חייהם של יותר ממאה נוסעים. גוף האנייה שוכן בעומק 40 מטרים ומועדון הצלילה מצרף צוללים לצלילה באתר רק אחרי שהשתתפו קודם לכן בצלילה רדודה במסגרתו.
במרחק 20 דקות נסיעה בכביש החוף צפונה, ביציאה מהעיר, מצוי חניון לרכבי נופש (קרוונים ניידים). במקום פועל מועדון חביב ביותר הנקרא "ברקודה" וגם לו סירה ומפרצון טבעי עשיר בסוסוני ים. המזח במועדון נמוך יחסית - עובדה שמקשה על העמסת ציוד הצלילה על הסירה במידה והים גלי מעט. זהו מועדון אינטימי והוא מוציא צלילות מודרכות גם בעבור זוג צוללים בודד.

צוללים בלי הפסקה
את חצי האי Istria חצינו ממערב למזרח, בואכה עיר הנמל Rijeka אשר ממנה מתחיל כביש החוף הקרואטי, עד לנקודה הדרומית ביותר במדינה - העיר Cavtat. הדרך מגוונת ביותר ועשירה במפרצונים טבעיים המלאים סירות דייג. חלק ניכר ממסלול הכביש קרוב לשפת המים ממש וניתן לעצור ולטבול בנקודות רבות. שלטים על אם הדרך המכוונים למועדוני צלילה מקומיים מצויים למכביר, צריך רק להחליט על חניה של יום ולהצטרף לצלילה לאתרים המקומיים. התלבטות נוספת בתנועה דרומה היא מתי לעצור ולעלות על האיים. Krk ,Rab, או Cres הם דוגמאות לאיים גדולים היכולים לספק תעסוקה תיירותית רבה, הן יבשתית והן במסגרת צלילות.
כדאי מאוד לבקר באי Pag, הנמתח לאורך כ-60 ק"מ במקביל לקו החוף. האי צחיח ביותר ומזכיר מאד את הערבה הישראלית. פני קרקע סלעיים דלילי צמחייה שולטים באי עד לקו המים. הכפר הציורי Simuni שבאי הוא מקום עלייה לרגל בימי הקיץ הודות לחוף הים המדהים שלו בו מי טורקיז צלולים. במקום מעגן יאכטות מפואר ומועדון צלילה מקומי. שתי אטרקציות נוספות, אשר בזכותן מושך האי מבקרים, הן הגבינה המיוצרת על ידי תושביו והידועה בכל קרואטיה כ- Pag Cheese (ניתן למצוא אותה בכל המרכולים במדינה) וכן תעשיית התחרה המקומית, המהווה נכס תרבותי היסטורי, אותה ניתן לחוות בעיר המרכזית באי - הנקראת אף היא Pag.
בטבורה של קרואטיה, לאורך 185 ק"מ במקביל לקו החוף, נמצאת שמורת האיים הימית Kornati. גבולה הצפוני של השמורה הוא האי Dugi Otok והיא משתרעת עד לקו הדמיוני הנמתח בניצב לעיר החוף Sibenik מדרום. בשל היותו של הארכיפלג נכס טבע, הוא הוכר על ידי השלטונות בשנת 1980 כפארק לאומי ימי שמור. שטחו הוא 220 קמ"ר ומספר האיים הנכללים בו הוא מאה בקירוב. צפיפותם רבה והם עשירים במפרצונים ונקיקים.
הצמחיה העוטפת את איי השמורה שטוחה ודלילה משום שאין מים מתוקים. האיים היפים ביותר פונים אל הים הפתוח, בשורה החיצונית של השמורה.
הודות להגנה הרשמית לה זכה הארכיפלג, הדיג בקירבת האיים אסור בהחלט - עובדה המסייעת למים לשקוק חיים. בנוסף, מבנה קרקעית הים מעניין בהיבט העיצוב הגיאולוגי.
כדי להגיע לשמורה, יש להיעזר בגורמים המפעילים כלי שיט למטרה זו וכאלו יש בשפע בסוכנויות התיירות הנמצאות בערי הנמל הגדולות באזור כמו זאדר, או ספליט. ניתן להגיע לאיי Kornati גם דרך כפר הדייגים Murter, שאליו ניתן לגלוש ישירות מכביש החוף. בסוכנויות התיור השונות ניתן לרכוש אשרת שהייה יומית לביקור בפארק.

אלמוגים בים האדריאטי
הדרך היעילה ביותר לצלול בשמורה היא להגיע לעיירה Vodice הנמצאת דרומית לכפר Murter על כביש החוף. העיירה עצמה היא אחת היפות בקרואטיה ומקום מצוין לתור בו, אם זמנכם בידכם. כבר בכביש החוף יש שלטי הכוונה למועדון הצלילה Neptun Sub הנמצא ב- Vodice אשר מוציא צלילות לשמורה. המועדון נמצא במלון Punta והוא סמוך לקו המים. הוא מפעיל שתי סירות, האחת גדולה לאתרים מרוחקים והשנייה סירת גומי. המועדון מוסמך על-ידי האיגוד העולמי לבטיחות בצלילה - DAN ופעיל בין החודשים אפריל וספטמבר. הציוד המושכר שמור וברמה טובה. מגוון הפעילויות הוא רחב וכולל קורסים שונים, אך אם הגעתם לכאן התמקדו באתרי הצלילה ושמרו את ההסמכות לישראל. קיימים במקום כמה אתרים השווים ביקור, מלבד Kornati, כמו קירות היורדים עד 45 מטר באי הקרוב ל- Vodice, האי Kaprije. כמובן שגם למרכז הצלילה הזה יש את אתרי הספינות הטרופות שלו, אולם האטרקציה היא צלילות האלמוגים בשמורה עצמה. מכל מקום, ניתן להקדיש לצלילה בארכיפלג ובאזור הקרוב אליו כמה ימי פעילות אינטנסיבית.

הלשון המוזהבת
בשלב זה אצה לנו הדרך להמשיך ולשעוט דרומה לעבר פנינת הים האדריאטי דוברובניק ובתוך כך לבקר באיים Korcula ו- Peljesac אליהם ניתן להגיע באמצעות שירות המעבורות המצויין של המדינה. איים אלו מכוסים בבוסתנים ושטחים מעובדים, היורדים מהפסגות ההרריות עליהן מטפס הכביש ועד למפרצים הנסתרים בצמוד לכחול הים. סמוך לחיבורו של Peljesac ליבשת (הוא למעשה חצי אי) קיימת תעשיית חקלאות ימית מפותחת וניתן לצפות בכלובי הדגים המכסים את פני המים בצורות גיאומטריות שונות.
לאחר ששבענו מדוברובניק (ראו מסגרת בעמ' 24) עלינו צפונה בכביש החוף לעבר העיר Makarska, שנחשבת לאחת מהערים הדלמטיות השמורות ביותר. נמל העיר נמצא במפרץ טבעי שמעליו מתנוססת חגורת פסגות הרי רצועת החוף. עלינו על המעבורת הראשונה שהביאה אותנו מקץ שעה ומחצה של הפלגה לעיירה Sumartin שבאי הגדול בחבל דלמטיה - Brac. תבנית פני השטח של האי היא הררית והירידה אל קו המים תלולה יחסית ולכן יש לנהוג בזהירות מרובה. באי שתי ערים מרכזיות - Supetar, בצידו המזרחי של האי הפונה ליבשת. זוהי עיר הנמל העיקרית של האי וממנה יוצא קו מעבורות לעיר Split. בצד המערבי של האי - עיר החוף Bol שחופיה הם האטרקציה התיירותית העיקרית של Brac.
מקץ שעה קלה של נסיעה הגענו לנקודת תצפית על חוף הים המערבי של האי, ממנה היה ניתן להשקיף על העיר Bol שהיתה מונחת תחת ידנו. בקצה העיר, 2 ק"מ צפונית לנקודה בה מסתיימים בתי האבן הנמוכים ומתחילים חורשות האורנים, יצאה החוצה בניצב לקו החוף, כאילו מתוך ירוק העצים אל כחול הים, רצועה לבנה של יבשה חולית - ה"לשון הזהובה" או כפי שהיא נקראת בשפה הקרואטית latni rat. חוף זה מדהים ביופיו ומעטר את מרבית החוברות על אתרי הנופש בקרואטיה במשרדי הנסיעות השונים.
המדובר ברצועה חולית (אבנים קטנטנות לבנות) החודרת אל הים כ-500 מטר. בסיסה היוצא מתוך חורשת האורנים רחב וככל שהיא נכנסת לעומק הים היא הולכת וצרה עד להיעלמותה במים. בעונת הקיץ עמוסה הלשון המוזהבת בתיירים עד אפס מקום. ספורט המים על גווניו קיים כאן בשפע. זהו אתר אידיאלי ללימוד גלישת רוח, גלישת מים בעזרת מצנחים, אופנועי ים וסירות מהירות.
מלבד latni rat, בורך האי בשני נכסים נוספים. הראשון הוא האקלים השורר בו - זהו האי החם ביותר בקרואטיה ותקופת הקיץ בו נמשכת עד סוף אוקטובר. השני הוא האבן הלבנה המופקת באי, ששימשה בין היתר לשיקום הריסותיה של דוברובניק לאחר מלחמת העצמאות של קרואטיה.
ליד Bol קיימים שני חופים נוספים בשמות Borak ו- Potocine, שעליהם בנויים בתי המלון המקומיים, אלא שהשילוב כאן עם הטבע לא נהרס בשל הבניה. בתי המלון נמוכים מאד ונבלעים בחורשות האורנים המכסים את צידו המערבי של האי.
העיר העתיקה של Bol, ככל הערים הדלמטיות, בנויה בצורה מעוגלת יחסית ועשויה מאבן. לב העניינים הוא הטיילת הארוכה העוברת לאורך הנמל הקטן, שורת המסעדות ובתי הקפה, המרכולים והמזחים המרוצפים באבן. חדרים פרטיים להשכרה מצויים למכביר ואין כל בעיה למצוא חדר ברמה שאינה מביישת מלון ברמת 3-4 כוכבים, כולל מקלחות ושירותים צמודים ולעיתים אף רצפות פרקט. המחירים אינם שונים בצורה משמעותית משאר ערי החוף הקרואטיות, אך קיימת תנודת מחירים טבעית בין חודשי הקיץ לתקופת החורף.
שורת המסעדות לאורכה של הטיילת ב- Bol רב גונית וניתן למצוא סוגי מזון מכל וכל. רוב המסעדות ממוקמות אל מול הים ולאורך רציף נמל הדיג. האווירה בעיר רגועה מאד ולטעמי גם Bol, כמו Rovinj בחצי האי Istria, בורכה במשהו נוסף שקשה להגדיר, משהו שימשוך אותך לשוב אליה ביום מן הימים.

הבלו בול
על הנייר, הצלילות באי Brac תופסות מקום שני בהשוואה לגלישת רוח, כיוון ש- Bol נחשבת לאחד ממרכזי הגלישה העולמיים הודות למשטרי הרוחות באי. בפועל , ההנאה מהצלילות באי היתה מושלמת וכמות האתרים המוצעים לצוללים היא רבה.
מרכז הצלילה ב Bol נקרא Big Blue Sport והוא נמצא במלון Borak . המועדון עצמו ממוקם בחורשת אורנים בשטח המלון וממנו ועד לשפת המים המרחק רב. צריך להעמיס את הציוד על עגלה אותה דוחפים הצוללים במורד עד לחוף בו ממתינה סירת המועדון. הסירה איננה מפוארת כבמועדונים אחרים בקרואטיה, אולם מרווחת דיה לשישה צוללים ומדריך. רמת הציוד המושכר גבוהה והארגון לקראת הצלילה מסודר מאד. רוב אתרי הצלילה נמצאים בין הגדה המערבית של האי Brac לגדה המזרחית של האי הסמוך Hvar. המועדון מציע רישומים מצויירים של אתרי הצלילה. כן מקפידים על בדיקת תעודות הסמכה והביטוח.
רוב הצלילות באזור זה לעומק ומן הסירה משלשלים בהתאם לנהלי הבטיחות מיכל עם שני וסתים לעומק 10 מטרים. המים כאן צלולים במיוחד וניתן לראות את הקרקעית בבירור. תבנית המצולות מרשימה ביותר ובנויה מפלטות סלעיות מוארכות בסידור שניתן לתאר כאסתטי. מבנה זה יוצר נקיקים רבים וקניונים בהם ניתן לגלות פה ושם אלמוגים ושושנות. כמות הדגה עשירה אף היא אם כי איננה בליגה של הים האדום. ישנם קירות היורדים לעומקים של 50 מטר ויותר בצורה מדורגת, ובעומקים הרדודים יחסית ניתן לפגוש במצעי עשב ים המשמשים מקלט לתמנונים קטנים.
במועדון יש פאב הנקרא אף הוא Big Blue, בקצה הדרומי של הטיילת ב- Bol וקירותיו מכוסים בתמונות אשר צולמו באתרי הצלילה השונים. ניתן להעביר בו ערב שקט ולהחליף חוויות עם צוללים מכל רחבי העולם.

משלחת II - המקצועית
המעבורת הענקית פערה את בטנה, ואנו - חברי משלחת "ים" לקרואטיה - נסענו פנימה, לא לפני שבדקו בכניסה ששילמנו מראש, בדוכן קטן, כמה מאות מטרים משם, את דמי הנסיעה. הללו, דרך אגב, מחושבים על פי אורכו של הרכב בו אתם נוסעים: כמה יותר ארוך, ככה יותר יקר. בנוסף, משלמים על-פי ראש. המחיר לרכב ואן ובו חמישה נוסעים, הגיע לכ-800 קונה.
חברי המשלחת: דוד פילוסוף, צלם תת-ימי ומו"ל "ים", ונחום דוניצה, לשעבר עורך "ים" וכיום בעל חברת יחסי ציבור המתמחה בחברות היי-טק. מוטי שרר, איש מחשבים, ישראל פנגס, ספר ומלונאי, אליהם הצטרפו שלושת חברי מועדון לאומי קארד אורן בן-עמי, זכיין של אופנת קסטרו, אלכס גרינבאום, אדריכל ובנו יאיר, תלמיד בן 15 (שהתגלה בהמשך כצולל בעל כישורים מבטיחים).
הספינה מרשימה בגודלה. המהדרין יכולים ללכת בגדול על תאי שינה והאחרים מסתפקים במושבים נוחים ביותר ובכסאות בסגנון מטוסים הפזורים בשפע מסביב. יש מסעדה, חנות מזכרות, ואם מזג האוויר מאפשר זאת, אפשר להרגיש כמו בטיטאניק, ולעמוד בחרטום אל מול הרוח. שלוש שעות אחר כך, מגיעים לאי קורצ'ולה (Korcula).
זהו האי הגדול היותר מבין אלפי האיים של קרואטיה. אורכו 47 ק''מ, ושטחו 276 קמ''ר.
הטמפרטורה הממוצעת על האי לא יורדת מ-10 מעלות צלסיוס, וביולי אינה עוברת את רף 30 המעלות. העובדה שהאי נהנה מ-3,000 שעות שמש בשנה, הופכת אותו לאתר פופולארי לשוחריה. האי מפגין ערכים אקולוגים שנשכחו כבר מזמן במקומות השוכנים לחופו של הים התיכון. אין זיהום מים, הראות נפלאה, הים כחול מרהיב.
העיר קורצ'ולה הצמודה לנמל, קומפקטית, צפופה ומאד ימי-ביניימית. היא ידועה בעיקר בשל אחד מילידיה - מגלה הארצות מרקו פולו. אין הרבה מה לעשות בעיר, הנוהגת לסגור את שעריה בתשע בערב ואת מרבית המסעדות והמלונות - בסוף ספטמבר. יש את הקתדרלה של סאן מרקו, יש מרכז עיר מיניאטורי שמציע מלאי מרשים של פיצריות, ובעיקר יש עיר עתיקה, צפופה עם סמטאות צרות הדורשות שרירי רגליים מפותחים. מלון קורצ'ולה בו התאכסנו מארח אנשים מאז 1912 ומשקיף לנמל.
מרחק 7 ק''מ משם, בדרך ציורית המוקפת עצי זית וגפנים נמצאת לומברדה (lombarda), מקום מושבו, כך נאמר לנו, של הצולל מספר אחת באי, בעליו של מועדון הצלילה MM-SUB, מיליינקו מרושיק. משני חדרים קומפקטיים הצמודים למעגן הסירות שלו, מפעיל מרושיק את אימפריית הצלילה שלו, המורידה למים בעונת השיא כ-60 צוללים ביום. כהשלמת הכנסה הוא אף משכיר חדרים הממוקמים ממש מעל מועדון הצלילה. 50-60 מרק גרמני לחדר קטן, ו-117-95 מרק לחדר לארבעה. הבדלי המחיר תלויים בעונות השנה. מחירי הצלילות אף הם נקובים במרקים: צלילה הכוללת מיכל 15 ליטר, ציוד צלילה, מדריך צמוד והפלגה בספינה - 38 מרק. על צלילה באזורים המוגדרים כמוגנים יש להוסיף עוד 8 מרק. לא לשכוח: לכל ההוצאות יש להוסיף עוד 200 קונה - עלות הרשיון המקומי. הכסף על פי מרושיק, מועבר ישירות לידי השלטונות.
שני ימי ההפלגה הראשונים לצלילות במים עמוקים, התבצעו במזג אויר אידאלי: טמפרטורת האוויר - 24 מעלות וטמפרטורת המים כ-20 מעלות. מים צלולים ונקיים מאד, אבל קשה שלא להקביל את הנוף התת-ימי לזה של הים התיכון: מעט מאד דגים גדולים, מעט צמחיה.
הצלילה הראשונה באזור, לאחר 40 דקות הפלגה, בצד הדרומי לכיוון מערב, התבצעה בין שני קירות, או מה שקרוי בפי אנשי האזור - הקניון המקומי. הקירות מלאים לובסטרים, תמנונים ומורנות. הצלילה השנייה, התבצעה למערה בעומק 20 מטר בצמוד לצלע הר. בתוך המערה ניתן לצאת - מתחת למים - ולנשום אוויר הלכוד במקום. בין בעלי החיים הפופולריים שם בלטו סרטנים עיוורים, בעלי שישה מחושים. יום הצלילה השני התבצע קרוב יותר לחוף, כרבע שעה הפלגה, בצמוד למגדלור המקומי. בעומק 15 מטרים נמצא קיר עמוס גורגוניות קטנות. הקיר יורד עד לעומק 35 מטר. בין לבין מבחינים בלובסטרים ובתמנונים קטנים וחסרי פחד. עוד באזור - דגי סלע וברבוניות גדולות.
סיכום היומיים: לא ממש משהו לכתוב עליו הביתה.

צלילות בערפל
הערפל היה סמיך. כל כך סמיך, שאנו, היושבים ברכב המשלחת, לא הצלחנו לראות מאומה ממרחק של שני מטרים קדימה. כן, ערפל. וגשם. וקר. וגרוע מכל: תנאי ים שאינם מאפשרים צלילה.
יום הצלילות השלישי יועד לקצהו השני של האי קורצ'ולה, למועדון הצלילה Posejdon Croatia Divers בוולה לוקה (Vela Luka), מרחק של שעה נסיעה בנוף הררי ומפותל מהעיר קורצ'ולה. עוד בדרך היה ברור לכולם שהיום לא צוללים, אבל, ניסינו לשמור על אופטימיות זהירה. בוולה לוקה, פרנקו פורטה (Franco Forte), בעל המועדון ובתו, דוברי האיטלקית, איששו את החשד - הים לא מאפשר צלילה.
המועדון מרשים ביותר, בכל קנה מידה שהוא. גדול - 280 מ"ר, מרווח, מצוייד היטב. בצמוד לקו המים. שונה מאוד משני החדרים של המועדון בלומברדה. משדר מקצועיות. במקום, לבד מתחנת מילוי אוויר ומגוון ציוד מקצועי להשכרה, יש גם מרכז הדרכה המצוייד באמצעי עזר אורקוליים, היכול להכשיר צוללים חדשים. לאתרי הצלילה יוצאים בספינה באורך 15 מטר, או בסירת זודיאק קרבית למראה, באורך 7 מטר, היכולה לפתח מהירויות מרשימות ביותר. המועדון מבוטח על ידי DAN Europe, מה שמבטיח טיפול רפואי ואחריות מלאה אם מישהו נפגע. תא הלחץ הסמוך, דרך אגב, נמצא בעיר ספליט הנמצאת על היבשה.
לדברי פרנקו, זהו מועדון הצלילה הגדול ביותר בקרואטיה ובעונת הלחץ, באוגוסט, הוא מוציא לים קרוב ל-80 צוללים ביום, רובם איטלקים. וזה אומר שחודשי הצלילה המועדפים, למי שלא רוצה להידחף בעליה לספינה עם כנופיה של צוללים איטלקים רעשנים, הם יוני, יולי וספטמבר.
לא נותר אלא לרדת לככר העיר, לתפוס כסאות בבית הקפה ולחכות שהגשם יגרש אותנו. אבל, באחת בצהריים בדיוק, מגרש אותנו משם בעדינות בעל המקום. לעבודה הוא יחזור בסביבות שש בערב ולקראת תשע המקום ייסגר למנוחת לילה. קשה, קשה בקרואטיה.
עד סופו של היום אנו מבלים בשיטוט בהרים המקיפים מפרצונים קסומים, הזרועים פה ושם בבתי נופש בעלי גגות אדומים. גשם טורדני וערפל כבד מלווים את חזרתנו למלון.
למחרת, בניגוד לכל התחזיות הקודרות, השמים בהירים, השמש זורחת והים מפגין רוגע ושלווה. התייעצות, דיון ובסופו מחליטים לוותר על הצלילה המתוכננת לדוברובניק ולחזור לוולה לוקה, לאיטלקים החביבים, שהבטיחו מראש צלילות מצויינות. הבטיחו וקיימו.
האתר הראשון הוא הבלו-הול המקומי. כניסה בעומק 23 מ' בפתח רחב ביותר. בצד הימני מבחינים בפתח נוסף דרכו חודר האור המעניק למקום את שמו. לאחר הכניסה, בעומק 19 מ', על הקרקעית, מגלים תולעים רב זיפיות (פריטים אידיאליים לצלמי הקלוז-אפ שבחבורה). המערה רחבה - שישה צוללים ועוד יש מקום מסביב. "צלילה שווה ביותר", מסכם אותה פה אחד הצוות. אחרי הצלילה עוצרים במפרצון קטן הממוקם בין שלושה איים לארוחת צהריים שהוכנה מבעוד מועד.
הצלילה השנייה, לאחר החלפת המיכלים (15 ליטר), נערכת במערה הגדולה ביותר באזור שזכתה לכינוי, איך לא, "המערה הגדולה". האורך 150 מטר, הרוחב 60 מטר. עומק מינימלי 13 מטר וקרקעית בעומק 28 מטר. אתר מופלא. כאן ניתן להבחין לראשונה בדגים גדולים - לוקוסים, מורנות, בורים ושאר מיני דגי ים תיכון אופיניים בתוספת כמה חידושים מתוצרת הים האדריאטי (הצוללים המקומיים יודעים לספר על דגי טונה ענקיים המשוטטים באזור). טקסטורת הקירות של המערה מלאה רכיכות, ספוגים רכים ושלל צבעים. צוללים בצד הימני וחוזרים על הקיר השני. מהנקודה הזו רואים את הפתח הרחב והצוללים שכבר החלו לעלות מתגמדים לנוכח הנוף התת-ימי. עם היציאה מהמים כולם מוכנים לסכם פה אחד: היה שווה להגיע את כל הדרך עד לכאן.
עכשיו נותר רק לחכות לגולת הכותרת של המסע: ירידה לספינת הטורפדו S-57.
היה זה ב-19 באוגוסט 1944, עת הגיעה לאזור החוף הקרואטי ספינת הטורפדו הגרמנית S-57. הקפטן הנס גאורג בוצ'מן ו-16 אנשי צוותו היו מוכנים לקרב. אורכה של הספינה - 34 מטר, והיו לה שני משגרי טורפדו ושני תותחי 20 מ"מ. במהירות של 36 קשר לשעה, היתה הספינה כלי משחית מאיים. ואז נכנסו האנגלים לתמונה. שלוש ספינות בעלות דגל בריטי שאיתרו את הספינה הגרמנית פתחו עליה באש כבדה. שני אנשי צוות נהרגו מיד והספינה החלה לשקוע במהירות, לא לפני שגוף הספינה, העשוי ברובו עץ, נשרף כליל. אנשי הצוות שנותרו בחיים נשבו והספינה ירדה לעומק של 39 מטר - אזור המדחף ו-20 מטר - אזור החרטום.
בחלוף השנים נאכלו חלקי העץ המעטים שעוד נותרו ומתחת למים נשאר על כנו שלד מתכת מרשים, שלם, המאפשר למי שעומד בצד אחד של הספינה להעיף מבט אל הצד השני.
אל אתר הצלילה המרגש ביותר של המסע לקרואטיה, מגיעים לאחר השכמה מאוד מוקדמת. הסיבה: חייבים לתפוס את המעבורת שיוצאת מקורצ'ולה לכיוון אורביץ' (Orebic). העלות - 7 קונה לאדם, 130 קונה לכל הקבוצה - כולל הרכב. ההפלגה אורכת כעשרים דקות שלוות שבסופה מגיעים לעיירה מנומנמת השוכנת על קו המים. זהו. חזרנו ליבשה. משם יורדים לאורך ציר המים לכיוון כפר ציורי העונה לשם ז'וליאנה (uliana), שם מחכה לנו דראגו ליפן (Drago Lippen), בעליו הגאה של מועדון הצלילה. המקום, מה לעשות, מזכיר יותר מכל פונדק דרכים מצוי. בצמוד עוגנת ספינת דייג אותה הסב דראגו לספינת צוללים. מחכים לשאר החברים לצלילה - צוללים הונגרים שהגיעה ברכב היישר מהונגריה, זוג בפנסיה מגרמניה ושני צ'כים. חבורה בינלאומית. כולם מגיעים עם הציוד שלהם, שכן נאמר לנו מראש כי במקום אין השכרת ציוד, להוציא מיכלים ומשקולות.
זהו המועדון הקרוב ביותר לאתר הספינה הטבועה. חצי שעה של הפלגה רגועה בנוף מרשים וירוק ואנו שם.
הירידה במים הצלולים אל הספינה מרגשת. כבר בכניסה למים היא מתגלה במלוא תפארתה. ובאמת, אין כמו צלילה אל ספינה "אמיתית", כזו שטבעה ולא הוטבעה. התחושה תמיד היא של קפאון בזמן. על הספינה שני טורפדו עדיין בכננת, מוכנים לשיגור. שני טורפדו נוספים שלמים על הסיפון, כמו גם כננות התותחים שאת אחד מהם ניתן להזיז. "צלילה מרגשת ביותר", מסכם הצוות לאחר עלייה מהמים. הסיבה: "יש המון פרטים. הרבה מה לראות". ואם צריך לדרג את הצלילה הזו מאחת ועד עשר, כולם מסכימים פה אחד: זו צלילה עם דירוג 10 מלא! "צללנו לספינות רבות בעבר", מסכימים מוטי וישראל, "אבל, זו, ללא ספק, יפה במיוחד. זו ספינה טרופה מהליגה הראשונה". בצלילה השניה מתמקדים בפרטים. "זה בדרך כלל מה שאני עושה כשאני מגיע לאתר מרשים שכזה", אומר ישראל. "בירידה הראשונה מתרשמים. מהנפח, מהגודל, מהסביבה הימית. מתרגלים למקום. מתיידדים איתו. ואז, בצלילות הבאות אני אוהב להכנס לפרטים הקטנים יותר. אני עוצר פה ושם, יש זמן לגעת, ללמוד, לצלם מקרוב. להכנס לאווירה המיוחדת".

תרבות צלילה גרמנית
קרואטיה יכולה לשלב טיול רב גוני הכולל את פעילות הצלילה כחלק ממנו, או לחלופין, להקדיש את מירב הזמן לשהייה תחת המים, כאשר ניתן לבצע ספארי בסירה בין האיים, או להתמקם כל פעם במרכז צלילה אחר לאורך חופיה.
ניתן לחלק את אתרי הצלילה מבחינה גיאוגרפית לשלוש קבוצות: האתרים הנמצאים בחצי האי Istria - וליתר דיוק הצלילה באזור העיר Rovinj, האתרים לאורך רצועת החוף (מדובר בכמות נכבדת ביותר) ובמיוחד השמורה הימית Kornati, והאתרים באיים השונים - שם התמקמה משלחת מגזין "ים".
תרבות הצלילה בקרואטיה נמצאת בהתהוותה וענף זה הולך ותופס מקום כבוד בתעשיית התיירות הכללית. מלונות המכבדים עצמם ונמצאים לחוף הים האדריאטי, אם ביבשת ובין אם על אי, מתהדרים במועדון צלילה משלהם. בנוסף, קיימים מועדונים עצמאיים המתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
מרכזי צלילה המשמשים גם בתי ספר המסמיכים לדרגות שונות וקורסי התמחות ומסונפים לארגוני הצלילה הבינלאומיים ואף לארגוני הצלילה הטכנית. מרכזים אלו מנהלים בדרך פעילות ענפה המושתתת בין היתר על צי סירות מכובד. רוב המדריכים הם גרמנים, אך יש גם מדריכים מקומיים ברמה טובה. הציוד מתוחזק היטב, הדחיסות מבוצעות על-פי נהלי הבטיחות הנדרשים בהיבט איכות האוויר ותדרוכי טרום הצלילה נעשים ברמה המקצועית הנדרשת. במועדונים אלו מקפידים על הצגת ספר צלילות, תעודות וביטוח בתוקף. גם נושא רענון הצלילה, אם נדרש, עולה כתנאי להצטרפות לצלילות עומק (ורוב הספינות הטרופות המעניינות שוכנות בעומקים של בין 30 ל-40 מטר).
מרכזי צלילה אינטימיים, הממוקמים או ליד אתר מסויים, או מהווים עסק של משפחה מקומית, אשר עיקר פעילותם בנויה על הוצאת צלילות מוסמכים לאתרים הקרובים.
אחד מיתרונותיו של חוף הים האדריאטי הוא היותו נקי משפכים של תעשיה פטרוכימית. הדבר מותיר את המים האדריאטיים נקיים וצלולים, עובדה הגורמת לקפיצת מדרגה באיכותן של הצלילות ובטווחי הראות תחת המים. בנוסף, לאור היותו של האזור צומת דרכים ימית עוד משחר ההיסטוריה, קיים עושר של ספינות טרופות המהוות אתרי צלילה אטרקטיביים.
ברמה הגיאולוגית מהווים איי קרואטיה פסגות הרים אשר שקעו ולפיכך מתאר פני הקרקעית הוא סלעי ובחלק מהמקומות מדובר על שילובי פלטות אבן ענקיות וסימטריות כמעט - נוף מצולות המעניק תחושה של סיור על פני כוכב אחר. הדבר אמור במיוחד לגבי אתרי הצלילה בין האיים Brac ו- Hvar.
אשרת הצלילה היא נושא הייחודי לקרואטיה ומהווה מעין מס ממשלתי לעיסוק בספורט זה. תייר המבקש לצלול במדינה מחויב בתשלום אשרת צלילה על סך 200 קונה (KN). האשרה היא כרטיס עם פרטי הצולל אותו יש להציג בפני סירות הפיקוח המשטרתי הימי במידה ומתקיימת ביקורת לסירת הצוללים בדרכה אל או מהאתר. בחלק מהמקומות, חניכים המשתתפים בקורסים פטורים מתשלום האשרה. צלילה ללא אשרה עלולה לגרור בסך 5,000 קונה. תוקף האשרה הוא שנה מיום הפקתה וניתן לקבלה תמורת התשלום הנ"ל כמעט בכל מועדון צלילה.
עונת הצלילה בקרואטיה מתחילה באפריל ומסתיימת באמצע אוקטובר וזו גם התקופה בה פועלים רוב המועדונים. בחודשי החורף דומה הים האדריאטי לאחיו הים התיכון כך שפעילות הצלילה בו מוגבלת.
בדומה לים התיכון, גם באדריאטי קיים סינוס של טמפרטורת מים הנע בין חורף לקיץ. מדובר על 25 מעלות צלזיוס ויותר בקיץ וירידה אל מתחת ל-15 מעלות בחורף. לצורך העניין, טמפרטורת מי הים באוקטובר היא כ-20 מעלות.
מחירי הצלילה בקרואטיה נעים סביב 60 קונות לצלילות חוף ו-110 קונות לצלילה מסירה. המחיר יכול לעלות ל-150 קונות, אם המדובר באתר ייחודי כדוגמת ספינה טבועה המרוחקת מהחוף. תוספת של 100 קונות נדרשת להשכרת הציוד. בסך הכל ניתן להגיע ל"חבילות" צלילה פרטיות עם המועדונים בעלות של 50 דולר לשתי צלילות (אחת חוף, או סירה ליעד קרוב ושניה עם סירה ליעד רחוק) כולל השכרת ציוד.

איך להגיע
 Croatia Air פועלת בקו תל-אביב זגרב או תל-אביב דוברובניק ומוציאה טיסות הלוך ושוב אחת לשבוע ויותר, תלוי בעונה.
טיסות צ'רטר - בעונת התיירות.
ניתן להגיע לקרואטיה גם באמצעות חברת התעופה הסלובנית Adria הפועלת בקו ת"א לובליאנה (בירת סלובניה). בלובליאנה ניתן לשכור רכב ולפנות דרומה לגבול עם קרואטיה (שעתיים נסיעה).
לישראלים אין צורך בויזה, לא לקרואטיה ולא לסלובניה ואין כל בעיה במעברי הגבול בין המדינות.

דברים שכדאי לדעת
שם מלא - הרפובליקה הקרואטית, "Harvatska" בפי תושביה.
שפה - קרואטית.
עיר הבירה - זגרב שבה חיים מיליון תושבים בקירוב.
אוכלוסיה - 4,494,000 איש שמתגוררים ב-20 מחוזות.
משטר - דמוקרטיה פרלמנטרית.
דת שלטת - נצרות קתולית.
המטבע - נקרא קונה (Kuna), או בקיצור KN. דולר אמריקאי אחד שווה KN 8.4, שקל אחד שווה 2 קונות. המארק הגרמני מתקבל בברכה כמעט בכל ענפי המסחר.
שטח - כולל האזור הטריטוריאלי הימי, משתרעת המדינה על 89,810 קמ"ר מתוכם 56,610 קמ"ר יבשתיים. בקרואטיה 1,185 איים מהם 66 בלבד מיושבים.
אקלים - אירופי, בחלקה הצפוני מזרחי של המדינה. ים תיכוני, לאורך חופי הים האדריאטי.
קידומת טלפון כללית למדינה היא 385. לכל אזור יש קידומת נוספת משלו בת שלוש ספרות. בהתקשרות מישראל לקרואטיה יש להשמיט את הספרה 0 הנמצאת בתחילת כל קידומת אזורית.
תחבורה ימית - בקרואטיה פועל צי של מעבורות המשמשות מעין אוטובוסים ימיים לכל דבר. חברת המעבורות נקראת Jadrolinija ושמה מתנוסס על כל אחד מכלי השיט שלה כך שקל מאד לזהות אותן. קיימות "יאדרולינות" לתובלה בין האיים, בין ערי הנמל ובין האיים ליבשת. תדירותן משתנה בהתאם לעונה אולם הקווים החשובים פעילים לאורך כל ימות השנה. שרות היאדרולינות הוא נוח ביותר, ומומלץ לעשות בו שימוש רב הואיל והוא מספק הנאה מסוג אחר במסגרת העובדה שהנסיעות הופכות לחלק בלתי נפרד מהחופשה - הרי מדובר בהפלגה בין איי.
 SOBE- הוא חדר בשפה הקרואטית. ניתן בנקל לשכור חדר ללילה בעלות של החל ממאה KN, תלוי באזור. בדרך כלל האנשים מורגלים בתיירים ומסבירי פנים. החדרים כוללים על פי רוב מקלחות ושירותים צמודים ויש אפשרות גם לקבל ארוחת בוקר הכוללת גבינות, נקניקים ולחם. ישנם בעלי דירות שיבקשו את דרכונכם למשמרת למשך הלילה, משום שעליהם לדווח לשלטונות האזור על שהותכם. הדבר שכיח ונהוג ברוב חלקיה של קרואטיה ואולם ניתן גם להפקיד בידיהם צילום של הדרכון ובכך באה הבעיה על פתרונה.